>> נחירות - מטרד בלבד או סכנת נפשות?
זוגות רבים חווים עוגמת נפש מדי לילה : זה נוחר חזק , ומונע שינה מזו. (לעיתים יקרה גם ההיפך).
במקרים חמורים המצב מגיע להפרדת חדרי שינה.
האם רק הרעש הוא הבעייה ?
כאשר האדם הנוחר מקיץ משנתו עייף , ובמהלך היום נרדם בקלות בכל הפוגה מפעילות או אף תוך כדי נהיגה , קיימת סבירות גבוהה שבמהלך הלילה מתקיימות אצלו הפסקות נשימה ממושכות , לא מודעות , שמסתיימות בפרץ של נחירות , שוב ושוב לאורך הלילה.
מצב זה מכונה במינוח הרפואי " דום נשימה חסימתי " וכאשר הוא מתרחש בתדירות העולה על 5 פעמים בשעה לאורך כל שעות השינה, יגרום לעייפות רבה ,ולכן נחשב מסכן חיים בשל העלייה הדרמטית בסבירות לתאונת דרכים בזמן נהיגה . בנוסף לכך הוכח שדום נשימה חסימתי מגביר את הצטברות הפלאק הטרשתי בכלי דם , גןרר עליה בלחץ דם ומעלה את הסיכון לאירועי חסימת כלי דם , דהיינו התקפי לב ושבץ מוחי.
מה הוא הגורם לנחירות ולעצירת הנשימה במהלך השינה ? בזמן שינה על הגב שוקעת הלשון לכוון הלוע , וקנה הנשימה נמעך באופן חלקי או מלא . מעבר האויר בצינור מעוך גורם לרטט קולני של הרקמות . אצל אנשים הסובלים מעודף משקל איזור הלוע ובסיס הלשון מכילים רקמה שומנית עודפת שמגבירה את צפיפות מעברי האויר ומעלה את הסבירות לנחירות עזות .
קיימים 3 סוגי טיפול שיעילותם מוכחת להפחתה משמעותית של נחירות ודום נשימה חסימתי :
1 ) CPAP - משאבה הדוחסת אויר דרך צינור ומסיכה אל דרכי הנשימה של המטופל . יעילות המכשיר מוכחת , אבל הבעייתיות שלו היא הסירבול של מסיכה וצינור ; רעש המשאבה והתייבשות הפה והאף.
2 ) ניתוח להזזת שתי הלסתות –מבוצע במקרים קיצוניים , בהרדמה כללית בבית חולים , בהצלחה רבה אך במחיר שינוי תווי הפנים.
3 ) התקן דנטלי – מדובר בשתי פלטות ( ללסת עליונה ותחתונה ) , המוכנסות לפה לקראת השינה , השימוש בהן "מושך קדימה " את הלשון ופותח את מעבר האויר בלוע . ההסתגלות יחסית קלה .
קיימים טיפולים נוספים נגד נחירות אך יעילותם לטווח הארוך עומדת בספק.
כיצד פועל ההתקן הדנטלי למניעת נחירות?
הנחירות מתרחשות בזמן שכיבה על הגב בעיקר, עקב שקיעת בסיס הלשון אל הלוע , היצרות מעבר האויר בקנה ורטט הרקמות .
מטרת ההתקן הדנטלי היא לשחרר את מעבר האויר בקנה על ידי הזזת הלסת התחתונה ויחד איתה בסיס הלשון – קדימה.
מדובר בשתי פלטות המותאמות במדוייק לשיניים , ומשתלבות זו מול זו כך שהלסת התחתונה מובאת קדימה ממצב הסגירה הרגיל של הלסתות.
ניתן לבצע הדגמה פשוטה של עקרון פעולת ההתקן ברגע זה ממש: הטו את הראש לאחור – כמו במצב שכיבה על הגב והפיקו צליל נחירה . כעת דיחפו את הלסת התחתונה החוצה כך שהשיניים הקדמיות התחתונות עוברות את העליונות . נסו להפיק צליל נחירה .אצל רוב האנשים כמעט לא ישמע רעש , שכן נתיב האויר נפתח לרווחה . הרכבת ההתקן הדנטלי מחזיקה את הלסת התחתונה במנח קדמי שמאפשר זרימת אויר חופשית .
לפני בניית התקן דנטלי למניעת נחירות ודום נשימה חסימתי חובה לעבור מספר בדיקות : בדיקה במעבדת שינה ( סומנוגרפיה ) , בדיקה על ידי רופא אף אוזן גרון על מנת לשלול חסימת מעברי האויר על ידי שקדים מוגדלים וכו' , ובדיקת רופא שיניים כולל צילום פנורמי כדי לוודא שהשיניים תקינות ומסוגלות לשאת את ההתקן .
רופא השיניים נוטל מידות מפה המטופל ולאחר כשבועיים מותאם ההתקן .
ההסתגלות לשינה עם ההתקן הדנטלי יחסית קלה , כמות הנחירות ועוצמתן יורדות באופן מיידי ואיכות השינה עולה .
קיימות תופעות לוואי לשימוש בהתקן הדנטלי : בבוקר יש תחושה שהשיניים לא נפגשות במקום , אך תחושה זו חולפת תוך זמן קצר . עלולה להיות אי נוחות בשרירים , אך ניתן לכוון את מידת הזזת הלסת כך שאי הנוחות תהיה מינימלית.
ההתקנים הדנטליים נמצאים בשימוש בארצות הברית כ-20 שנים עם מעקב רפואי ארוך טווח , ומוכרים כטיפול יעיל למניעת דום נשימה חסימתי ונחירות.
קיימים עיצובים שונים של התקנים דנטליים שאושרו על ידי ה F.D.A. ותפקידו של הרופא המטפל לבחור ולהתאים את הדגם המתאים לכל מתרפא.
דר' מאור משתמש במיטב ההתקנים הדנטליים, כשגולת הכותרת היא ההתקנים של חברת סומנומד האוסטרלית.